מה שלוש מדיניות הליבה דורשות בפועל?
הן דורשות שכל טענה תהיה ניתנת לאימות במקור אמין שפורסם, שעורכים לא יוסיפו ניתוח שהמקורות לא עשו, ושמקורות יעמדו בהנחיית האמינות. יחד, אימות, היעדר מחקר מקורי ומקורות אמינים יוצרים את הבסיס שכל סוקר מיישם בשקט.
WP:V קובע את הסף: חומר חייב להיות ניתן לבדיקה מול מקורות שפורסמו, בין אם הוא נכון במובן מוחלט כלשהו ובין אם לא. "אנחנו באמת המצאנו את זה ראשונים" של מייסד בלתי נראה לאנציקלופדיה עד שמקור אמין אמר זאת. WP:NOR מונע מעורכים לחבר נקודות שהמקורות לא חיברו. WP:RS מגדיר אילו מקורות כשירים, בשלושה מבחנים שכולם חייבים להתקיים לטענה הנדונה:
- עצמאות. המקור אינו בבעלות, בשליטה או בתשלום של הנושא ואינו שכתוב של החומר שלו. אתר מקצועי בבעלות ספק, "שותף מדיה" שנושא תוכן של לקוח וכתבה שנלקחה מהודעה לעיתונות כולם נכשלים.
- בקרה עריכתית. מישהו מקצה, עורך, בודק עובדות ומוציא תיקונים. שורת כותב וכותרת אינן מספיקות; מה שחשוב הוא אם עורך עמד בין ההגשה לפרסום.
- מוניטין של דיוק. לכלי התקשורת יש היסטוריה, המוכרת על ידי כלי תקשורת אמינים אחרים. כלי תקשורת צעירים יושבים לעיתים קרובות ב"אין קונסנזוס" כי ההיסטוריה עוד לא הצטברה, לא כי משהו לא בסדר.
ההשלכה המעשית: אתם לא משכנעים אף אחד שאתם חשובים. אתם מראים שמקורות אמינים כבר סיקרו את העובדה שאתם חשובים. האנציקלופדיה הולכת אחרי העיתונות, לא להפך.
איך עורכי ויקיפדיה מדרגים סוגי מקורות?
אין טבלה רשמית, אבל לסוקרים מנוסים יש מפה דומה בארבעה טווחים. התייחסו לטווחים להלן כסיכום העבודה שלנו של פרקטיקת הבדיקה, לא כמדיניות ויקיפדיה; סטטוסים רשמיים חיים ב-Perennial Sources list (WP:RSP).
| טווח | מקורות טיפוסיים | איך סוקרים מתייחסים אליהם |
|---|---|---|
| 1. מוסדר | סוכנויות ידיעות בינלאומיות ועיתוני תיעוד (Reuters, AP, BBC, Financial Times, The Guardian), כתבי עת מדעיים מרכזיים | הנחת ברירת מחדל: ציטוט טוב, אלא אם הפריט עצמו דעה, ממומן או הודעה שהועברה |
| 2. אמין, משקל צר יותר | עיתונים ארציים מחוץ לעולם דובר האנגלית, שדרנים ציבוריים, מגזינים מקצועיים חזקים | נחשבים לרוב הטענות; נשפטים לפי WP:RS היכן שאין רשומה ב-RSP |
| 3. תלוי מצב | עיתונים יומיים אזוריים, עיתונות מקצועית, הוצאות אוניברסיטאות, כלי תקשורת מדורגים "אין קונסנזוס" | נחשבים יחד, לא לבד; עיתונות מקצועית נוטה לעידוד ורוצה כלי ביקורתי יותר לידה |
| 4. אינו נחשב | סוכנויות הודעות לעיתונות, רשתות כותבים תורמים, בלוגים תאגידיים, תוכן ממומן, אתרי "כפי שהופיע ב" בתשלום, פלטפורמות שפורסמו בעצמכם | חלש או מזיק: רשימה מנופחת בהם מאותתת על בסיס מקורות דל |
רשימת כלי התקשורת שלנו מראה למה אי אפשר ליישם את הטווחים לפי לוגו בלבד. PR Newswire מדורג לא אמין בדרך כלל ב-RSP כי להודעות שלו אין בקרה עריכתית, ו-Medium מדורג לא אמין בדרך כלל כי הוא פלטפורמת אירוח ולא כלי תקשורת. טורים של כותבים תורמים במגזינים עסקיים מדורגים לא אמינים בדרך כלל ומטופלים כפרסום עצמי, בעוד כתיבת הצוות של אותם מגזינים נשפטת לפי מקרה. שורת הכותב מכריעה, לא הלוגו; מדריך Forbes ו-Daily Mail שלנו עובר על הפיצול הזה.
אילו סוגי מקורות הם מקרי קצה?
רוב מקרי הקצה מצטמצמים לשאלה אחת: האם המקור ראשוני, פורסם בעצמו או דעה, ולאיזו טענה מבקשים ממנו לתמוך? אלה עולים הכי הרבה.
- פרה-פרינטים (arXiv, SSRN, bioRxiv). בדרך כלל לא אמינים, כי ביקורת עמיתים היא התהליך העריכתי ש-WP:RS מחפש. יש יוצאים מן הכלל לכותבים מבוססים על תוצאות מבוססות, אבל טיוטה שנבנית על פרה-פרינטים תאותגר.
- דברי כנסים. תלוי תחום. במדעי המחשב, כנסים סלקטיביים עם ביקורת עמיתים הם לעיתים קרובות זירת הפרסום העיקרית ומטופלים קרוב לכתבי עת. ברפואה וברוב מדעי החברה, תקצירים נושאים משקל קטן בהרבה.
- דעה ומאמרי מערכת. אמינים לדעת הכותב או מערכת העיתון, מיוחסים ככאלה. מאמר דעה מחמיא על המנכ"ל שלכם תומך ב"X טען ש...", לא בטענת עובדה בתוך הטיעון, ושוקל מעט לבולטות.
- מקורות מומחים שפורסמו בעצמם. WP:SPS מתיר יוצא מן הכלל צר רק למומחה מבוסס בתחום שעבודתו פורסמה על ידי מקורות אמינים עצמאיים. מומחיות חייבת להיות מוכחת חיצונית קודם.
- דוחות אנליסטים ענפיים. שימושיים לעובדה נפרדת מיוחסת ("דורג כמוביל בדוח 2025 על..."), חלשים לבולטות, כי אנליסט אחד הוא נקודת מבט אחת.
- רשומות בית משפט ודיווחים רשמיים. ראשוניים. הם יכולים לתמוך בעובדה מספרית; המסגור של למה זה חשוב חייב לבוא מסיקור משני של הדיווח.
- מדיה חברתית. לא אמינה לטענות על צד שלישי. שימוש צר כראיה למה שחשבון רשמי עצמו אמר, אם אינו שנוי במחלוקת. לעולם לא בולטות.
- הודעות לעיתונות והודעות חברה. לעולם אינן נחשבות לבולטות. שמישות לעובדות פשוטות ולא שנויות במחלוקת כמו שנת הקמה או מטה. כלי חדשות שמדפיס מחדש הודעה יורש את אופייה הראשוני.
- מאגרים ומדריכים. Crunchbase הוצא משימוש ב-RSP, ורשימות דומות מראות שאתם קיימים בלי להראות משמעות, כי הן מפרטות את כולם.
איך סוקרים מדרגים רשימת מקורות?
הם מחפשים את שניים-שלושה המקורות החזקים ביותר ושואלים אם אלה לבדם בונים את המקרה. הם אינם מסכמים עמודה של ציטוטים. Articles for Creation (AfC) הוא תור הבדיקה של מתנדבים לטיוטות חדשות, והסוקרים שלו מיישמים מוסכמות שאינן בדף מדיניות יחיד.
סיקור משמעותי.
המבחן הלא כתוב הוא אם אפשר לכתוב כמה משפטים אנציקלופדיים מהמקור לבדו. שם ברשימת משתתפים, או ציטוט בסיכום, הוא סיקור טריוויאלי יהיה כלי התקשורת אמין ככל שיהיה.
עצמאי ומשני.
הנחיית הארגונים (WP:NCORP, כולל WP:ORGIND) מוציאה מהכלל תוכן הבנוי על מידע שסיפקה החברה, ראיונות שבהם הנושא הוא הקול היחיד, והודעות שהועברו בלי דיווח. חדשות שגרתיות כמו סבבי גיוס, גיוסי עובדים, השקות ותוצאות רבעוניות אינן מבססות בולטות בפני עצמן, כי כל חברה מייצרת אותן.
הרגל שלושת המקורות.
בפועל סוקרים מחפשים בערך שלושה מקורות משניים עצמאיים ואמינים עם סיקור משמעותי. זו מוסכמה, לא כלל: ויקיפדיה אינה קובעת מספר. כתבה מדווחת אחת בכלי תקשורת מוביל יכולה לשקול יותר מכמה אזכורים אזוריים, בעוד שצבירת ציטוטים חלשים אינה יכולה להציל בסיס דל.
פיזור בזמן.
מחזור חדשות יחיד לפני שנים נקרא כשיא חולף. כמה פריטים עצמאיים הפרוסים על פני חודשים נקראים כעניין מתמשך, וזה מה שבולטות אמורה ללכוד. גל פתאומי אחרון ללא היסטוריה מסתיים לעיתים קרובות ב"נחכה ונראה".
מלכודת הסינדיקציה.
כתבת סוכנות אחת שהודפסה בחמישים אתרים היא מקור אחד. אם שני פריטים חולקים את רוב הפסקאות שלהם, הם פריט אחד.
התוצאה יכולה להיות מפכחת: לחברה עם עשרים פגיעות עיתונות יכולים להיות שניים-שלושה ציטוטים בעלי תוכן לאחר הסרת הדפסות חוזרות, מיקומי כותבים תורמים, הודעות שגרתיות ואזכורים חולפים. סוקרים עושים את ההפשטה הזו מתוך רפלקס; עשו אותה קודם.
איך הופכים רשימת עיתונות לסט מקורות שמיש?
מצאי, ביטול כפילויות, דירוג כל פריט בארבעה צירים, ואז מיון לעובר, גבולי ונכשל. הריצו לפני כל כתיבה.
- מצאי. כל פריט משמעותי משנים אחרונות: כתובת, כלי תקשורת, שורת כותב, תאריך.
- כווצו הדפסות חוזרות. מזגו כל עותק של כתבה אחת לרשומה אחת, כולל הדפסות מתורגמות.
- דרגו כל ששרד. האם כלי התקשורת אמין (בדקו RSP ואת שורת הכותב)? עצמאי? משני? משמעותי, כלומר עליכם לעומק?
- מיינו. עובר עומד בכל ארבעה. גבולי עומד ברובם ויהיה עליו ויכוח. נכשל אינו נחשב.
- קראו את התוצאה ביושר. כלל האצבע שלנו, לא של ויקיפדיה: כמה פריטים עוברים עצמאיים לאורך זמן הופכים דף לריאלי; כמה עוברים בין הרבה גבוליים הם מצב לא בטוח; רק גבוליים וכישלונות פירושם "עדיין לא".
להתמצאות לפי מגזר, מדד הבולטות שלנו נותן את ההערכה שלנו לכמה פעמים חברות ב-13 תעשיות עוברות את הרף, לפי שנה מ-2018 עד 2026. לבדיקות כלי תקשורת אחד אחד השתמשו ברשימת כלי התקשורת. אם המקורות אינם קיימים, התיקון הוא פרויקט מדיה שמרוויחים, לא פרויקט ויקיפדיה, ולערך Wikidata יש רף נמוך יותר בזמן שהעבודה הזו מתבצעת.
האם אותה שכבת מקורות חשובה לתשובות בינה מלאכותית?
כן, אף שאיש אינו יכול להבטיח מה בינה מלאכותית תגיד. מנועי תשובות שולפים מהרשת הפתוחה, ומקורות משניים עצמאיים ואמינים הם החומר שהם יכולים לאמת. ויקיפדיה היא גם מקור בשימוש כבד, ולכן דף מגובה היטב במקורות יכול לעצב איך מותג מתואר. טביעת רגל שעשויה מהודעות לעיתונות וטורים של כותבים תורמים נותנת להם חומר דל או סותר. ראו את עבודת הנראות בבינה מלאכותית שלנו.
איך WikiBusines עוזרת
אנחנו מריצים את ההערכה הזו על הסיקור האמיתי שלכם ואומרים בפשטות כשהתשובה היא "עדיין לא".
- בדיקת בולטות, החל מ-€490, מקוזזת מהדף אם מזמינים בתוך חודש: פסק דין בכתב עם נימוק לכל מקור.
- יצירת דף, החל מ-€2,400 לאנגלית, 4 עד 5 שבועות, עם 90 יום של מעקב ואחריות לאחר הפרסום. עריכה בתשלום מוצהרת תמיד בוויקיפדיה בשם WikiBusines. אם דף שפורסם אינו ניתן להגנה לאחר 3 ניסיונות בתוך חלון 90 הימים, 80% מוחזרים.
- תמיכה שנתית, החל מ-€720 לשנה: עד ארבעה עדכונים, עם אחריות ל-12 חודשים.
איננו מבטיחים לעולם שערך יפורסם. התחילו בהערכה החינמית של 10 דקות: צרו איתנו קשר. אם המקרה אינו ברור, אנו מציעים בדיקת בולטות בתשלום החל מ-€490, שמקוזזת מהמחיר של הדף אם מזמינים בתוך חודש.
שאלות נפוצות
עצמאות מהנושא, בקרה עריכתית אמיתית ומוניטין של דיוק, נשפטים לכל טענה לפי WP:RS. קונסנזוס קהילתי על כלי תקשורת חוזרים נשמר ב-Perennial Sources list.
ב-Perennial Sources list החי, שיכול להשתנות. מדריך הסטטוסים ל-2026 שלנו מסכם אותו, ורשימת כלי התקשורת ממיינת כלי תקשורת לפי התאמה.
המבחן הוא אימות, לא אמת. טענה שאף מקור אמין לא פרסם אותה אינה יכולה להתווסף, נכונה ככל שתהיה.
רק לעובדות פשוטות ולא שנויות במחלוקת על החברה, כמו שנת הקמה. הן ראשוניות ולא עצמאיות, ולכן לעולם אינן מבססות בולטות.
לעובדות בסיסיות על עצמה, עם מגבלות. הוא אינו יכול לתמוך בטענות שנויות במחלוקת או פרסומיות ואינו נושא משקל לבולטות.
אין מספר קבוע. סוקרים מחפשים סיקור משמעותי במקורות משניים אמינים ועצמאיים מרובים, ובפועל בערך שלושה חזקים הם נקודת ייחוס נפוצה.
בדרך כלל לא, מאחר שלא עברו ביקורת עמיתים. כותבים מבוססים על תוצאות מבוססות הם היוצא מן הכלל הצר.
לא. מיקום בתשלום אינו עצמאי, גם בכלי תקשורת מכובד. התייחסו אליו כאל חומר פרסומי.
כותבים ומדיניות עריכה
Bohdan Dubylovskyiמייסד שותף ומנהל פיתוח עסקי, WikiBusines→
Roman Melnykמייסד שותף ועורך ראשי, WikiBusines→המאמר נכתב על ידי מייסדי WikiBusines. אנחנו מוכרים שירותים בתשלום בוויקיפדיה, ולכן מצהירים על האינטרס הזה: עריכה בתשלום מוצהרת תמיד בוויקיפדיה בשם WikiBusines, והטענות על הכללים נתמכות בקישורים למקורות ראשוניים.
מדיניות עריכה: הצהרה על תשלום, ניגוד עניינים, מקורות Read in English