איך ויקיפדיה מחליטה אם מקור אמין?
על ידי שאלה אם למקור יש בקרה עריכתית והיסטוריה של בדיקת עובדות, אם הוא עצמאי מהנושא, ואם הוא מתאים לטענה הספציפית שהוא תומך בה. זה תוכן WP:RS, הנחיית המקורות המרכזית.
עורכים אינם דנים מחדש בכל כלי תקשורת בכל פעם, ולכן הקהילה מתחזקת את Perennial Sources list (WP:RSP), טבלה של כלי תקשורת שעולים שוב ושוב במחלוקות, כל אחד עם דירוג קונסנזוס וקישורים לדיונים שמאחוריו. בדיון מחיקה, אחד הדברים הראשונים שסוקרים בודקים הוא אם כלי תקשורת מצוטט נמצא ב-RSP ואיך הוא מדורג. ארבע נקודות על RSP נקראות לעיתים קרובות לא נכון:
- הוא מתעד קונסנזוס, לא גזירות. דירוגים משתנים כשבעלות, סטנדרטים או פרקטיקה עריכתית משתנים.
- הוא אינו ממצה. היעדר פירושו שאין מחלוקת חוזרת, והמקור נשפט לפי WP:RS.
- אמינות תלויית הקשר. מקור יכול להתאים לטענה אחת ולא לאחרת.
- הוא ההפניה בשפה האנגלית. למהדורות אחרות יש מוסכמות משלהן, אף שדירוגים של סוכנויות ידיעות גדולות וטבלואידים שהוצאו משימוש נודדים רחוק.
בדקו את הדף החי בזמן ההערכה; מדריך זה מדויק נכון לנובמבר 2026, אבל סטטוסים יכולים לזוז.
מה משמעות קטגוריות הסטטוס של RSP?
RSP משתמש בחמישה סטטוסים, וכל אחד אומר לכם איך סוקרים יתייחסו לציטוט.
| סטטוס | משמעות | דוגמאות ברשימה ב-RSP |
|---|---|---|
| אמין בדרך כלל | מוניטין של דיוק ובקרה עריכתית; מצטטים לטענות רגילות | Reuters, Associated Press, BBC News, Financial Times, The New York Times |
| אין קונסנזוס | האמינות תלויה בפריט, בכותב או בטענה; צפו לבדיקה | כתבות צוות Forbes, Daily Mirror (2020) |
| לא אמין בדרך כלל | היסטוריה גרועה או תוכן פרסומי כבד; להימנע | טורים של כותבים תורמים ב-Forbes |
| הוצא משימוש | דיון קהילתי רשמי (RfC) החליט שבדרך כלל אין להשתמש במקור | Daily Mail, The Sun, The Epoch Times, RT |
| ברשימה שחורה | חסום טכנית מהוספה, שמור לספאם ולמקרים הגרועים ביותר | Breitbart (גם הוצא משימוש וגם ברשימה שחורה) |
שני הבהרות חוסכות בלבול. "אמין בדרך כלל" אינו שיק פתוח: הדירוג מכסה את חדר החדשות, לא כל כתובת, ולכן הודעה שהודפסה מחדש או הוספה ממומנת בכלי תקשורת ירוק עדיין נכשלת. ו"הוצא משימוש" חזק יותר מ"לא אמין": המקור עבר RfC רשמי ומטופל כבלתי שמיש מראש, לעיתים קרובות עם מסנן עריכה שמזהיר כל מי שמוסיף אותו. בניית דף על מקורות שהוצאו משימוש מזמינה הסרה.
האם כתבות Forbes נחשבות מקורות אמינים לוויקיפדיה?
דיווח של צוות Forbes יכול להיחשב; טורים של כותבים תורמים ב-Forbes בדרך כלל אינם. Forbes מפעילה שני זרמים תחת לוגו אחד, ו-RSP מדרג אותם בנפרד: כתבות צוות מדורגות "אין קונסנזוס" (כך שיכולות להיחשב אך נשפטות לפי מקרה), בעוד פוסטים של כותבים תורמים ב-Forbes.com מדורגים כלא אמינים בדרך כלל ומטופלים כפרסום עצמי (ראו WP:SPS).
זה חשוב כי הרבה סיקור "כפי שהופיע ב-Forbes" מגיע מרשת הכותבים התורמים, שבה מייסדים כותבים טורים משלהם או שצוותי יחסי ציבור מציבים פריטים ידידותיים ללקוח. עורכים בודקים קודם את תגית שורת הכותב. כדי למיין את הקישורים שלכם:
- חפשו את התווית "Contributor" ליד שם הכותב; כותבי צוות מסומנים ככאלה.
- בדקו את כתב הוויתור הסטנדרטי שדעות הכותבים התורמים הן של הכותב עצמו.
- קראו את המסגור. פריטי צוות מדווחים ומייחסים; פריטי כותבים תורמים נקראים לעיתים קרובות כהובלת מחשבה של הנושא.
כתבת צוות מדווחת ועצמאית נשארת מקור לגיטימי ולעיתים קרובות חזק. ראו את מדריך המקורות Forbes ו-Daily Mail שלנו. אם הראיה החזקה ביותר שלכם היא ערימה של טורים של כותבים תורמים, יש לכם מעט סיקור שמיש ב-Forbes.
למה ה-Daily Mail אינו מתקבל, ואילו כלי תקשורת חולקים את הסטטוס הזה?
כי עורכי ויקיפדיה האנגלית הוציאו אותו משימוש ב-2017 לאחר דיון קהילתי ארוך, תוך ציון היסטוריה גרועה של בדיקת עובדות וסנסציוניות, ודיונים מאוחרים יותר אישרו את ההחלטה. ניסיונות להוסיף קישור ל-Daily Mail מפעילים כעת אזהרה וציטוטים קיימים מוסרים בדרך כלל.
כלי תקשורת אחרים ברשימת המוצאים משימוש כוללים את The Sun, The Epoch Times ו-RT, כל אחד שהוחלט ב-RfC משלו. Breitbart גם הוצא משימוש וגם נמצא ברשימה שחורה. פרופילים שנוצרו על ידי משתמשים ופרופילי מדריכים, כמו דפי LinkedIn, אינם סיקור משני אמין גם הם. הלקח הליכי: ציטוט יכול להיות מוסר כי המקור שנושא אותו הוצא משימוש, גם כשהעובדה שמאחוריו נכונה. אם חלק מהסיקור שלכם יושב בכלי תקשורת שהוצאו משימוש, הוא לא עושה לכם דבר, והישענות עליו מאותתת על בסיס מקורות דל שמזמין מבט קשה יותר על השאר.
מהם עצמאות, מקורות משניים ו-churnalism?
עצמאות פירושה שהתוכן לא נוצר על ידי הנושא; מקור משני הוא ניתוח של גורם חיצוני ולא אירוע שהועבר הלאה. אמינות היא רק ציר אחד, ושניים אלה גורמים נזק שקט יותר לרשימות מקורות.
- עצמאות. הנחיית הארגונים (WP:ORGIND) מוציאה מהכלל תוכן המבוסס במידה ניכרת על מידע שסיפקה החברה, ראיונות שבהם הנושא הוא הקול היחיד, והודעות שהועברו ללא דיווח עצמאי. המבחן הוא אם עיתונאי עשה עבודה משלו, לא מה שהלוגו אומר.
- משני לעומת ראשוני. מקור ראשוני קרוב לאירוע הגולמי ללא ניתוח: הודעה לעיתונות, דיווח רשמי, תמלול דוח רווחים או שאלות ותשובות מילה במילה. הוא יכול לתמוך בעובדה נפרדת אך אינו יכול לבסס בולטות.
- Churnalism. יחסי ציבור שנערכו קלות ונושאים כותרת ושורת כותב חדשות. סימנים: הוא עוקב אחר ההודעה שלכם כמעט פסקה אחר פסקה, הציטוטים היחידים הם שלכם, אין נקודת מבט חיצונית, וגרסאות כמעט זהות הופיעו באותו יום.
מכאן הכלל שמפתיע את כולם: כתבת סוכנות אחת שהודפסה מחדש בחמישים אתרים היא עדיין מקור אחד. "30+ אזכורים בתקשורת" מצטמצמים לעיתים קרובות לכמה פריטים עצמאיים לאחר הסרת הדפסות חוזרות ו-churnalism.
איך בונים סט מקורות שאפשר להגן עליו לפני הכתיבה?
העריכו מקורות קודם; כתבו אחר כך. הרצף שאנחנו מריצים:
- מצאי. רשמו כל פריט משמעותי משנים אחרונות: כתובת, כלי תקשורת, שורת כותב, תאריך. כלי רשימת כלי התקשורת עוזר למפות כלי תקשורת.
- כווצו כפילויות. מזגו כל הדפסה חוזרת של כתבה אחת לרשומה אחת.
- דרגו כל ששרד בארבעה צירים. אמין (בדקו RSP)? עצמאי? משני? משמעותי, כלומר עליכם לעומק ולא אזכור חולף?
- מיינו לעובר, גבולי, נכשל. עובר עומד בכל ארבעה; גבולי עומד ברובם ויהיה עליו ויכוח; נכשל אינו נחשב.
- קראו את התוצאה ביושר. כלל האצבע שלנו, לא כלל של ויקיפדיה: כמה פריטים עוברים עצמאיים הפרוסים על פני זמן הופכים דף לריאלי, כמה עוברים בין הרבה גבוליים הם מצב לא בטוח, ורק גבוליים וכישלונות פירושם "עדיין לא". מבט התעשייה במדד הבולטות שלנו יכול להראות איך הדפוס שונה לפי מגזר.
אותה רשת היא הבסיס של בדיקת בולטות. כשהמקורות אינם קיימים, התיקון הוא פרויקט מדיה שמרוויחים, לא פרויקט ויקיפדיה.
האם אותם מקורות עוזרים למערכות בינה מלאכותית לסמוך על מותג?
לעיתים קרובות, כן, אף שאיש אינו יכול להבטיח מה בינה מלאכותית תגיד. מנועי תשובות שולפים מהרשת הפתוחה, ומקורות עצמאיים, אמינים ומשניים הם החומר שהם יכולים לאמת. ויקיפדיה היא גם מקור בשימוש כבד, ולכן דף מגובה היטב במקורות יכול לעצב איך מותג מתואר. טביעת רגל שנשלטת על ידי הודעות לעיתונות, טורים של כותבים תורמים וכלי תקשורת שהוצאו משימוש נותנת למנועים חומר דל או סותר. התיקון הוא אותה תשתית מקורות שתומכת בערך; ראו את עבודת הנראות בבינה מלאכותית שלנו.
איך WikiBusines עוזרת
אנחנו מיישמים את הרשת הזו על הסיקור האמיתי שלכם ואומרים בפשטות כשהתשובה היא "עדיין לא".
- בדיקת בולטות, החל מ-€490, מקוזזת מהמחיר של הדף אם מזמינים בתוך חודש: פסק דין בכתב עם נימוק לכל מקור.
- יצירת דף, החל מ-€2,400 לאנגלית, 4 עד 5 שבועות, עם 90 יום של מעקב ואחריות לאחר הפרסום. עריכה בתשלום מוצהרת תמיד בוויקיפדיה בשם WikiBusines.
- תמיכה שנתית, החל מ-€720 לשנה, עד ארבעה עדכונים עם אחריות ל-12 חודשים.
איננו מבטיחים לעולם שערך יפורסם. התחילו בהערכה החינמית של 10 דקות: צרו איתנו קשר. אם המקרה אינו ברור, אנו מציעים בדיקת בולטות בתשלום החל מ-€490, שמקוזזת מהמחיר של הדף אם מזמינים בתוך חודש.
שאלות נפוצות
מקור עם בקרה עריכתית והיסטוריה של דיוק שהוא עצמאי מהנושא. WP:RS קובע את הסטנדרט, ו-Perennial Sources list מתעד קונסנזוס על כלי תקשורת חוזרים.
דיווח של צוות Forbes מדורג "אין קונסנזוס", ולכן יכול להיחשב אך נשפט לפי מקרה; טורים של כותבים תורמים ב-Forbes מדורגים כלא אמינים בדרך כלל ומטופלים כפרסום עצמי. בדקו את שורת הכותב לפני שאתם סופרים קישור ל-Forbes.
הוא הוצא משימוש ולא אסור טכנית: עורכים החליטו ב-2017, ואישרו מאוחר יותר, שבדרך כלל אין להשתמש בו כמקור בגלל חששות לבדיקת עובדות. ציטוטים קיימים מוסרים בדרך כלל.
רק לעובדות פשוטות על החברה, כמו שנת הקמה. הם ראשוניים ולא עצמאיים, ולכן אינם יכולים לבסס בולטות.
ויקיפדיה אינה קובעת מספר קבוע; היא מבקשת סיקור משמעותי במקורות משניים מרובים, עצמאיים ואמינים. איכות ועצמאות חשובות יותר מכמות, כפי שמראה כלל כתבת הסוכנות החוזרת.
לא. הוא מכסה כלי תקשורת שחוזרים במחלוקות. כלי תקשורת שאינו ברשימה נשפט לפי הקריטריונים הכלליים של WP:RS.
לא. תוכן ממומן ומיקומים בתשלום אינם עצמאיים. התייחסו אליהם כאל חומר פרסומי גם כשפורסמו על ידי כלי תקשורת מכובד.
כותבים ומדיניות עריכה
המאמר נכתב על ידי מייסדי WikiBusines. אנחנו מוכרים שירותים בתשלום בוויקיפדיה, ולכן מצהירים על האינטרס הזה: עריכה בתשלום מוצהרת תמיד בוויקיפדיה בשם WikiBusines, והטענות על הכללים נתמכות בקישורים למקורות ראשוניים.
מדיניות עריכה: הצהרה על תשלום, ניגוד עניינים, מקורות Read in English